נולד בישראל, ב-30 בספטמבר 1945. 
ב-1965 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית, והחל את פעילותו הציבורית, במסגרת תא הסטודנטים של תנועת חרות. הוא סיים תואר בפסיכולוגיה ובמשפטים, ועבד מספר שנים כעורך-דין, במקביל לשליחותו הציבורית. בשנת 1973, כשהוקם הליכוד, היה לחבר כנסת, 

והיה פעיל בוועדות שונות, עד אשר מונה לשר הבריאות, ביוני 1990.

לאחר הפסד הליכוד בבחירות 92, רץ אולמרט לראשות עיריית ירושלים, ונבחר ב-1993. במהלך העשור בו כיהן כראש העיר, עשה רבות למען פיתוח התשתיות והחינוך בעיר. 



לקראת הבחירות לכנסת ה-16, שימש אולמרט כראש מטה הבחירות של הליכוד. משהרכיב אריאל שרון את הממשלה ה-30, מונה ב-2003, לממלא מקום ראש הממשלה ולשר התעשייה, המסחר והתעסוקה. 
בתפקידו זה, יזם שיתופי הפעולה והסכמי סחר בין ישראל לבין מדינות ברחבי העולם. באוגוסט 2005 מונה אולמרט לשר האוצר, וכיהן בתפקיד זה במקביל לתפקידו במשרד התמ"ת. בראשית 2006, סמוך לסיום כהונתו בתמ"ת, עלה לראשונה היקף הייצוא הישראלי על היקף הייבוא.

ב-4 בינואר 2006, משנבצר מראש הממשלה, אריאל שרון, להמשיך ולמלא את תפקידו, עקב שבץ מוחי, הועברו סמכויותיו לידי אולמרט. כעבור ארבעה חודשים, זכה אולמרט בבחירות לכנסת ה-17, בראש רשימת קדימה, והושבע לראשות ממשלת ישראל. 


ממשלת אולמרט יכולה לזקוף לזכותה הישגים בתחום הכלכלי-חברתי, כמו הפעלת מס הכנסה שלילי, תכניות סיוע שונות לשכבות החלשות, והורדת מספר התלמידים בכיתה. בתחום הביטחוני, הודקו היחסים עם מצריים ועם הרשות הפלסטינית וחלה ירידה בפיגועי הטרור. מנגד, פעל אולמרט לבידוד שלטון החמאס ברצועת עזה, וקידם את פרויקט כיפת ברזל, אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה, אשר לא השיגה את מטרותיה והביאה למותם של חיילים ואזרחים רבים, חלה ירידה חדה באהדת הציבור לאולמרט ורבו הקריאות להתפטרותו. ועדת וינוגרד, אשר הוקמה כדי לחקור את מחדלי המלחמה, וכן מבקר המדינה, מצאו כשלים חמורים בהתנהלות כל הדרגים הבכירים.

בספטמבר 2008, הגיש אולמרט את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה. הוא המשיך לכהן כראש ממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה, במרץ 2009. בתקופה זו נערך מבצע עופרת יצוקה, אשר לא השיג תוצאות לטווח הרחוק, וגרר ביקורת פנימית ובינלאומית קשה. במקביל, המשיך אולמרט את שיחותיו עם הרשות הפלסטינית, ללא הצלחה.

החל מאמצע שנות השמונים החל להיקשר שמו של אולמרט בשורה של פרשות פליליות, אשר הסתיימו בהרשעה על קבלת שוחד בתקופת כהונתו כראש עיריית ירושלים, ושיבוש הליכי משפט. את עונשו – 18 חודשי מאסר בפועל – ריצה בבית הסוהר מעשיהו.

המקור: http://he.wikipedia.org