אוסף ראשי ממשלת ישראל
קרן אהרוני לאמנות ומנהיגות
צור קשר   |   English

בנימין נתניהו

אודות בנימין נתניהו

מדינאי, מנהיג הליכוד מ-1993, חבר הכנסת, שר וראש ממשלת ישראל (1996–1999). נולד בישראל ב-1949, והוא ראש הממשלה הראשון שנולד לאחר הקמת המדינה. בהיותו ילד ונער שהה עם הוריו בארצות-הברית במשך כמה שנים וחזר ארצה לשרת בצה"ל בשנים 1967–1972, בסיירת מטכ"ל. לאחר שסיים את שירותו הצבאי חזר לארצות-הברית, ולמד תואר ראשון ושני באוניברסיטת M.I.T; במהלך לימודי התואר הראשון חזר ארצה להשתתף במלחמת יום הכיפורים . ב-1976 היה פעיל בהסברה הישראלית בארצות-הברית. ב-1978, לאחר שאחיו יוני נתניהו נהרג במבצע אנטבה , חזר ארצה. בשנת 1980 הקים את מכון יונתן לחקר הטרור, על שם אחיו, ועמד בראשו. בשנים 1982–1984 היה קונסול כללי בשגרירות ישראל בוושינגטון, ולאחר מכן שגריר ישראל באומות המאוחדות, עד 1988. בתפקידו זה הביא לפתיחתם של תיקי מסמכים שעסקו בפשעי המלחמה של הנאצים, שנשמרו בארכיון האו"ם. הרבה להופיע בתקשורת האמריקנית כדי להסביר את מדיניותה של ישראל.

 

נתניהו נבחר לכנסת ה-12 (1988) מטעם הליכוד, ומונה לסגן שר החוץ ולאחר מכן לסגן שר במשרד ראש הממשלה. בתפקידו זה השתתף בוועידת מדריד, ובמהלכה שימש דוברה המרכזי של ישראל. לאחר ניצחון מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-13 (1992), תמך נתניהו בהנהגת שיטה של בחירות מקדימות (פריימריס) בבחירת מנהיג הליכוד ורשימת הליכוד לכנסת.

 

בבחירות המקדימות במרס 1993 נבחר נתניהו להנהיג את הליכוד. בתקופה זו הביע דעות נציות ודיבר בגנות הסכמי אוסלו. לאחר רצח יצחק רבין ולקראת הבחירות לכנסת ה-14 (1996) הצליח נתניהו, בעזרתו של אריאל שרון , לשכנע את רפאל איתן ודוד לוי שלא להתמודד בבחירות לראשות הממשלה במחיר שריון מקומות לחברי מפלגותיהם ברשימה משותפת עם הליכוד. כתוצאה ממהלך זה התמודדו בבחירות לראשות הממשלה רק שני מועמדים – שמעון פרס ונתניהו.

 

לאחר מערכת בחירות בסגנון אמריקני, שבה הדגיש את מחויבותו ל"שלום עם ביטחון", נבחר נתניהו ברוב של 50.49% לראשות הממשלה.
ממשלת נתניהו לא ביטלה את הסכמי אוסלו, אך התעקשה שלא להתקדם בנסיגה מהשטחים כל עוד הפלסטינים אינם מקיימים את התחייבויותיהם כלפי ישראל. מספר פיגועי ההתאבדות בתקופת כהונתה היה מצומצם יחסית. בינואר 1997 נחתם "הסכם חברון" בעידודו של ביל קלינטון, נשיא ארצות-הברית, שבו התחייבה ישראל לסגת מרוב שטחי העיר. בקיץ 1997 התרחש ניסיון ההתנקשות של ישראל בבכיר ה"חמאס" חאלד משעל בירדן, בהוראת נתניהו. ניסיון זה נכשל והביא לשחרורם של עשרות אסירים פלסטינים. באוקטובר 1998 התקיימה ביוזמת קלינטון ועידת-ואי, שבה סוכם על נסיגה נוספת של ישראל מהשטחים, בתמורה לשינוי מדיניות של הרשות הפלסטינית. בשל כמה גורמים, ובהם עיכוב יישום הסכם-ואי ויחסיו של נתניהו עם השמאל הישראלי, הוקדמו הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, בשנת 1999.

בבחירות הישירות ניצח אהוד ברק ברוב ברור, ונתניהו התפטר מראשות הליכוד בליל הבחירות.


לקראת הבחירות הנוספות לראשות הממשלה בשנת 2000 ביקש נתניהו להתמודד בבחירות, והכנסת אף העבירה חוק שאפשר לו לעשות כן אף-על-פי שלא עמד בראש מפלגה, אולם בסופו של דבר החליט שלא להתמודד ואריאל שרון נבחר לראש הממשלה.

 

בשנת 2002, לאחר שפורקה ממשלת האחדות שהקים שרון, הצטרף נתניהו לממשלה וכיהן כשר החוץ. בכנסת ה-16 (2003) נתמנה לשר האוצר, ונקט מדיניות קפיטליסטית מובהקת, לרבות קיצוצים בתקציבי רווחה, הפרטה ורפורמות בתחומים שונים. פעילותו הכלכלית הביאה לצמיחה במשק, אך גם זכתה לביקורת, בטענה שהיא היטיבה עם העשירים והרעה את מצבם של העניים ושל שכבות הביניים


בסוף שנת 2005, עם הקמת מפלגת קדימה ופרישת שרון מהליכוד, היה נתניהו למנהיג הליכוד. בבחירות לכנסת ה-17 (2006) נחל הליכוד מפלה וזכה ל-12 מנדטים בלבד. כיום נתניהו מכהן כראש האופוזיציה.


המקור :http://www.knesset.gov.il

דוד בן גוריון  |  משה שרת  |  לוי אשכול  |  גולדה מאיר  |  יצחק רבין  |  מנחם בגין  |  יצחק שמיר  |  שמעון פרס  |  בנימין נתניהו  |  אהוד ברק  |  אריאל שרון  |  אהוד אולמרט