אוסף ראשי ממשלת ישראל
קרן אהרוני לאמנות ומנהיגות
צור קשר   |   English

יצחק שמיר

אודות יצחק שמיר

שמיר (יזרניצקי), יצחק.
מראשי הלח"י, מדינאי, חבר הכנסת ושר, מנהיג הליכוד וראש ממשלת ישראל בשנים 1983–1984 ו-1986–1992. נולד ב-1915 בפולין. למד בבית-ספר תיכון עברי בביאליסטוק ונמנה עם חברי בית"ר. ב-1935 הפסיק את לימודי המשפטים בוורשה כדי לעלות לארץ ישראל, וסיים את הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1937 הצטרף לאצ"ל, והיה ממייסדי הלח"י לאחר הפילוג ממנה ב-1940. לאחר רצח אברהם שטרן ("יאיר") ב-1942 היה אחד משלושת ממנהיגי לח"י. בשנות ה-40 נאסר פעמיים על-ידי שלטונות המנדט ופעמיים הצליח להימלט – בפעם השנייה ממחנה המעצר באריתריאה.


בשנים 1955–1965 כיהן שמיר בתפקיד בכיר במוסד. בשנים שלאחר מכן ניהל עסקים פרטיים ונתן יד למאבק למען יהדות ברית-המועצות. ב-1970 הצטרף לתנועת החרות ונבחר להנהלתה. שמיר ניהל את מחלקת העלייה של התנועה, ואחר כך את מחלקת הארגון. בשנת 1975 נבחר ליושב-ראש ההנהלה.


שמיר היה חבר הכנסת מהכנסת השמינית (1974) עד הכנסת ה-13 (1992). ביוני 1977 נבחר ליושב-ראש הכנסת , ובמרס 1980, לאחר התפטרותו של משה דיין, מונה לשר החוץ. באוקטובר 1983, בעקבות התפטרותו של מנחם בגין מראשות הממשלה, נבחר שמיר לראש הממשלה והוסיף לכהן כשר החוץ. לאחר הבחירות לכנסת ה-11 (1984) קרא להקמת ממשלת אחדות לאומית. בממשלה שהקים שמעון פרס בספטמבר 1984 כיהן שמיר כממלא-מקום ראש הממשלה וכשר החוץ; באוקטובר 1986 התחלפו פרס ושמיר בתפקידיהם, בהתאם להסכם הרוטציה, ושמיר חזר לכהן כראש ממשלה.

 

במרס 1987 נבחר רשמית ליושב-ראש תנועת החרות. לאחר הבחירות לכנסת ה-12 (1988) העדיף שמיר להקים ממשלת אחדות נוספת, אף-על-פי שיכול היה להקים ממשלה צרה בראשות הליכוד. בתחילת 1989 עיבד עם שר הביטחון יצחק רבין יוזמת שלום שבה ארבעה פרקים, שהתקבלה בממשלה, ובין היתר נקבע בה שיתקיימו בחירות בשטחים. אולם בשל התנגדות ליוזמה בליכוד הקשיח את עמדתו. ב-15 במרס הופלה ממשלתו בהצבעה על הצעת אי-אמון, שגם מפלגת העבודה תמכה בה. לאחר מאמץ כושל של שמעון פרס להקים ממשלה, הקים שמיר ממשלה צרה בראשותו.


מדיניות האיפוק של ממשלת שמיר בזמן מלחמת המפרץ זכתה להערכה רבה מצד ארצות-הברית. החלטתו של שמיר להשתתף ב וועידת מדריד ופתיחת השיחות הדו-צדדיות עם סוריה ולבנון ועם משלחת ירדנית-פלסטינית גרמו לפרישתן מהממשלה של שלוש שותפות קואלציוניות – התחיה, צומת ומולדת – ולהחלטה להקדים את הבחירות. בבחירות לכנסת ה-13 (1992) הפסיד הליכוד. ב-25 במרס 1993 נבחר בנימין נתניהו בבחירות מקדימות ליושב-ראש הליכוד. שמיר לא התמודד בבחירות לכנסת ה-14 (1996). הוא התנגד נמרצות להסכם הצהרת העקרונות שנחתם עם הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), והביע את מורת רוחו מכך שהממשלה בראשותו של נתניהו המשיכה ביישום הסכם טאבה.


המקור: http://www.knesset.gov.il

דוד בן גוריון  |  משה שרת  |  לוי אשכול  |  גולדה מאיר  |  יצחק רבין  |  מנחם בגין  |  יצחק שמיר  |  שמעון פרס  |  בנימין נתניהו  |  אהוד ברק  |  אריאל שרון  |  אהוד אולמרט