אוסף ראשי ממשלת ישראל
קרן אהרוני לאמנות ומנהיגות
צור קשר   |   English

מנחם בגין

אודות מנחם בגין

בגין, מנחם (1992‎ -1913 ) מנהיג האצ"ל, מנהיג תנועת החרות והליכוד בשנים 1948–1983, חבר הכנסת, שר וראש ממשלה בשנים 1977–1983.

 

נולד בבריסק (ברסט-ליטובסק) שברוסיה. בצעירותו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ובגיל 16 הצטרף לתנועת בית"ר. למד באוניברסיטת ורשה והיה פעיל בחיי הקהילה היהודית, ובכלל זה בעימותים אלימים עם אנטישמים שהתנכלו לה. בשנת 1932 הצטרף להנהגה הארצית של בית"ר בפולין ועמד בראש מחלקת הארגון שלה. בתפקידו זה פעל בכל ברחבי פולין ויצא לו שם של נואם מוכשר. הוסמך למשפטים ב-1935. בוועידת בית"ר העולמית ב-1938 יצא נגד מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי בתביעה לשידוד מערכות קיצוני במדיניות התנועה, שיביא ל"כיבוש המולדת" בכוח הזרוע. תרם לפעילות תנועת ההעפלה לארץ ישראל ועוד לפני עלייתו ארצה תמך בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).


ערב מלחמת העולם השנייה כיהן כנציב בית"ר בפולין. לאחר שנכשל בניסיון לעבור לרומניה, הגיע לווילנה והקים שם מסגרת קולטת לפליטים חברי בית"ר. הוא נעצר על-ידי השלטונות הסובייטיים בספטמבר 1940 והואשם בריגול. עם פלישת הגרמנים לרוסיה שוחרר מן הכלא, התגייס לצבא הפולני בפיקוד הגנרל אנדרס, ובמאי 1942 הגיע עמו לארץ ישראל. בסוף 1943 מונה למפקד האצ"ל. בפברואר 1944 חיבר את "הכרזת המרד" – הצהרה על פתיחת המערכה נגד שלטון המנדט הבריטי. בשנים שלאחר מכן שהה במחבוא מחשש שייעצר, וניהל את פעולות האצ"ל מהמחתרת. ביוני 1948 היה על סיפון ה"אלטלנה" לפני שטובעה.
באוגוסט 1948 הקימו הוא ועוד חברים לשעבר במפקדת האצ"ל את תנועת החרות.

 

בגין, שהיה ראש המפלגה, נבחר לכנסת בשנת 1949. ב-1952 הושעה מחברותו בכנסת למשך שלושה חודשים בשל הפרות סדר על רקע הסכם השילומים עם מערב גרמניה. ב-1955 פתח בשיחות עם הציונים הכלליים בניסיון להקים גוש פוליטי לא סוציאליסטי, אך רק כעבור 10 שנים הוקם גח"ל, שילוב בין תנועת חרות למפלגה הליברלית. מהיבחרו לכנסת ועד 1967 הנהיג את מפלגתו באופוזיציה – את חרות ולימים את גח"ל. ערב פרוץ מלחמת ששת הימים הצטרף לממשלת הליכוד הלאומי בראשותו של לוי אשכול כשר בלי תיק. ב-1970 פרש עם גח"ל מהממשלה בראשותה של גולדה מאיר על רקע תוכנית רוג'רס . ב-1973 הקים את הליכוד כקואליציה בין כמה מפלגות ותנועות, והנהיג אותו באופוזיציה. במשך השנים הללו יצא לבגין שם של פולמוסן מבריק, המתעמת עם יריביו הפוליטיים – שהבולט בהם היה דוד בן-גוריון , שסירב להכיר בלגיטימיות של תנועתו ושל דרכה. כל השנים דגל בגין בערך ארץ ישראל השלמה, על שתי גדות הירדן.


ב-1977, לאחר המהפך הפוליטי בבחירות, הקים ממשלה בראשותו. לאכזבת אחדים מחברי מפלגתו, בממשלתו הראשונה מינה את משה דיין לשר החוץ. בגין אירח את נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים בנובמבר 1977, והגיע עמו להסכם שלום על בסיס נסיגה ישראלית מוחלטת מסיני והכנה לכינונה של אוטונומיה ל"ערביי ארץ ישראל" ביהודה, שומרון וחבל-עזה. חברים אחדים בתנועתו חשבו שהרחיק לכת ופרשו מהמפלגה. בגין וסאדאת קיבלו את פרס נובל לשלום באוסלו ב-10 בדצמבר 1978. ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת, הורה בגין – שלאחר פרישתו של עזר ויצמן מהממשלה שימש גם שר הביטחון, על יציאה למבצע הפצצת הכור בעירק. במהלך כהונת ממשלתו השנייה הוחלט על מבצע שלום הגליל, ולפי גרסת בנו של בגין, זאב בנימין, שר הביטחון אריאל שרון לא מסר לבגין דיווח מדויק של מהלכי המלחמה בראשיתה.

 

בגין התפטר מראשות הממשלה ב-19 ספטמבר 1983. הסיבות העיקריות להתפטרותו היו תוצאות מלחמת לבנון והביקורת הציבורית הקשה על התנהלותה. עד מותו הסתגר בדירתו ונראה בציבור רק לעתים נדירות.


המקור: http://www.knesset.gov.il

 

דוד בן גוריון  |  משה שרת  |  לוי אשכול  |  גולדה מאיר  |  יצחק רבין  |  מנחם בגין  |  יצחק שמיר  |  שמעון פרס  |  בנימין נתניהו  |  אהוד ברק  |  אריאל שרון  |  אהוד אולמרט